אבחון אוטיזם/ תקשורת ASD
כאשר הורים פונים אליי לצורך אבחון אוטיזם מגיעים לאחר הפניה של גננת או מורה שמעלה את הקושי, ולפעמים הם פונים כיוון שמרגישים שמשהו אינו כשורה והילד אינו מתקדם כמצופה.
לפעמים זו גננת שמעלה סימני שאלה. לפעמים זו מחנכת שמספרת על קשיים חברתיים. לעיתים ההורים מרגישים שהילד שונה מבני גילו אך מתקשים לשים את האצבע על הסיבה. יש ילדים שמצליחים מאוד בלימודים אך מתקשים ליצור קשרים חברתיים. אחרים רוצים חברים, אך שוב ושוב מוצאים את עצמם מחוץ למשחק, נפגעים או לא מובנים.
אוטיזם הוא מצב התפתחותי המשפיע בעיקר על האופן שבו האדם מבין את העולם החברתי, מתקשר עם אחרים וחווה את סביבתו. עם זאת, אוטיזם אינו נראה אותו הדבר אצל כל ילד, עד כדי כך ששני ילדים שונים עם אוטיזם עשויים להיות שונים מאוד זה מזה. למעשה, אחת הסיבות לכך שהורים רבים מתלבטים אם לפנות לאבחון היא שהילדים אינם תמיד תואמים את הדימוי הציבורי המוכר של אוטיזם:
יש ילדים שמדברים באופן שוטף ועשיר. יש ילדים שמחפשים קשר חברתי באופן פעיל. יש ילדים שמצליחים בלימודים ואף מצטיינים. ועדיין, ייתכן שהם מתמודדים עם קשיים משמעותיים בהבנת מצבים חברתיים, בגמישות מחשבתית, בהתמודדות עם שינויים או בוויסות חושי ורגשי.
מתי כדאי לשקול אבחון אוטיזם?
אין סימן אחד שמצביע על אוטיזם. בדרך כלל מדובר בצירוף של מספר מאפיינים המופיעים לאורך זמן ובמסגרות שונות.
הורים רבים מתארים ילד שנראה בוגר וחכם מאוד, אך מתקשה להבין סיטואציות חברתיות מורכבות. אחרים מספרים על ילד שמתקשה ליצור קשרים יציבים עם בני גילו, גם כאשר הרצון לחברות קיים.
לעיתים עולות שאלות כגון:
-
למה הילד שלי נפגע מכל דבר שילדים אומרים?
-
למה הוא מתקשה להבין בדיחות או ציניות?
-
למה הוא מדבר שוב ושוב על אותם נושאים?
-
למה כל שינוי קטן גורם למצוקה גדולה?
-
איך יכול להיות שהוא כל כך חכם ועדיין מתקשה חברתית?
-
למה הוא מסתדר נהדר עם מבוגרים אבל פחות עם ילדים?
-
איך יכול להיות שהוא מצטיין במתמטיקה, אבל היכולת הרגשית שלו היא של ילד הצעיר ממנו בהרבה?
כאשר שאלות מסוג זה חוזרות שוב ושוב לאורך השנים, לעיתים כדאי לבצע בירור מקצועי מסודר.
סימנים אפשריים בגיל הגן
בגיל הרך התמונה לעיתים ברורה יותר ולעיתים דווקא פחות.
יש ילדים שממעטים ליזום קשר חברתי. אחרים נהנים לשחק לצד ילדים אך פחות משתפים אותם במשחק. לעיתים ניתן לראות קושי במשחק דמיוני משותף, קושי בהבנת נקודת המבט של האחר או העדפה לעיסוק בתחומי עניין מסוימים באופן אינטנסיבי במיוחד.
חלק מהילדים מגלים רגישות גבוהה לרעשים, מרקמים, ריחות או שינויים בשגרה. אחרים מתקשים במעברים בין פעילויות או מגיבים בעוצמה למצבים בלתי צפויים.
חשוב להדגיש שכל אחד מהמאפיינים הללו יכול להופיע גם אצל ילדים שאינם על הרצף האוטיסטי. לכן לא נהוג לבסס אבחנה על סימן בודד, אלא על התמונה הכוללת.
סימנים אפשריים בגיל בית הספר
בגיל בית הספר הקשיים החברתיים הופכים לעיתים בולטים יותר.
העולם החברתי של ילדים נעשה מורכב יותר. חברויות כבר אינן מבוססות רק על משחק משותף אלא גם על הבנה של רמזים חברתיים, גמישות, הדדיות, הומור, ציניות ויכולת לראות את נקודת המבט של האחר.
יש ילדים שמצליחים להשתלב לכאורה, אך עושים זאת במחיר של מאמץ גדול. לעיתים ההורים שומעים שוב ושוב על מריבות, אי הבנות חברתיות או תחושת בדידות.
חלק מהילדים מפתחים חרדה סביב מצבים חברתיים. אחרים מעדיפים להישאר לבד, לא בהכרח מתוך חוסר רצון בקשר, אלא משום שהקשרים החברתיים הפכו עבורם למקור של תסכול. הרבה פעמים כשנדבר על ילד עם קשיי תקשורת- נדבר על הילד "הרב-גילאי", כאשר בתחומים מסוימים הוא מצליח (ולפעמים אפילו הרבה מעבר לבני גילו), ובתחומים אחרים הוא מתפקד כמו ילד הצעיר בהרבה מכפי גילו הכרונולוגי.
אבל יש לו חברים...
זהו אחד המשפטים השכיחים ביותר שאני שומע מהורים.
העובדה שלילד יש חברים אינה שוללת אוטיזם.
ילדים רבים על הרצף האוטיסטי רוצים קשרים חברתיים ואף יוצרים אותם. השאלה אינה רק האם יש חברים, אלא כיצד הילד מבין את החברות, כיצד הוא מתנהל בתוך קשרים חברתיים ומה קורה כאשר הסיטואציה החברתית נעשית מורכבת יותר.
לעיתים הילד בטוח שיש לו חבר קרוב מאוד, בעוד שהילד השני תופס את הקשר באופן שונה לחלוטין. במקרים אחרים הילד מתקשה להבין כללים חברתיים שאינם נאמרים במפורש ולכן מוצא את עצמו שוב ושוב במצבי פגיעה או דחייה.
הוא מדבר מצוין!
גם יכולת שפתית גבוהה אינה שוללת אוטיזם.
יש ילדים בעלי אוצר מילים עשיר מאוד ויכולת ביטוי מרשימה, אך במקביל מתקשים להבין את המשמעות החברתית של השיחה.
לעיתים הם מתקשים לזהות מתי הצד השני מעוניין לדבר, מתי הוא משתעמם, מתי נדרש מעבר נושא או מתי נאמר משהו באופן הומוריסטי ולא מילולי.
הקושי אינו בהכרח בשפה עצמה, אלא בשימוש החברתי בשפה.
הוא מסתכל בעיניים
גם קשר עין תקין אינו שולל אוטיזם.
התפיסה שלפיה כל אדם על הרצף האוטיסטי נמנע מקשר עין אינה מדויקת. יש ילדים שיוצרים קשר עין באופן טבעי לחלוטין. אחרים למדו לעשות זאת לאורך השנים.
אבחון אוטיזם מבוסס על מכלול רחב של מאפיינים ואינו נשען על סימן יחיד.
מה כולל אבחון אוטיזם?
אבחון אוטיזם הוא תהליך מקצועי שמטרתו להבין את התמונה ההתפתחותית, החברתית, התקשורתית והרגשית של הילד.
האבחון כולל בדרך כלל מספר מקורות מידע:
פגישת הורים שבה נאסף מידע על ההתפתחות המוקדמת, התפקוד היומיומי והקשיים המרכזיים, שאלונים להורים ולצוות החינוכי.
מפגשים ישירים עם הילד הכוללים פעילויות ושיחה המותאמות לגילו וליכולותיו.
איסוף מידע מהמסגרת החינוכית כאשר הדבר נדרש.
אינטגרציה של כלל הנתונים לצורך גיבוש תמונה אבחונית מקיפה.
מטרת האבחון אינה רק לקבוע האם קיימת אבחנה, אלא להבין את נקודות החוזק של הילד, את תחומי הקושי ואת הדרכים שבהן ניתן לסייע לו.
ומה לגבי בנות?
אצל בנות, אוטיזם עשוי להיראות אחרת מכפי שרבים מצפים. בעוד שהתמונה הקלאסית של אוטיזם מבוססת במידה רבה על מחקרים שנערכו בקרב בנים, בנות רבות מצליחות ליצור קשר עין, להשתתף בשיחות ואף לפתח חברויות, ולכן הקשיים שלהן עלולים להישאר בלתי מזוהים במשך שנים. לעיתים הן לומדות לחקות התנהגויות חברתיות של בני גילן, תופעה המכונה "הסוואה" (Masking), המסתירה את הקשיים התקשורתיים העמוקים יותר. כתוצאה מכך, רבות מהן מופנות לאבחון רק בגיל מאוחר יותר, לאחר שנים של קשיים חברתיים, תחושת שונות, חרדה או שחיקה רגשית.
באבחון אוטיזם אצל בנות חשוב להסתכל מעבר לרושם הראשוני. תחומי העניין שלהן עשויים להיראות "רגילים" לחלוטין, אך להיות אינטנסיביים ומרכזיים במיוחד. לעיתים מופיעים קשיים חברתיים עדינים יותר, קושי להבין קודים חברתיים בלתי כתובים, מאמץ מתמשך להשתלב בקבוצה ועשויה להיווצר תחושה של "להיות שונה" למרות רצון אמיתי בקשרים חברתיים. לכן אבחון מקצועי אינו מתבסס רק על תצפית קצרה, אלא על בחינה מקיפה של ההתפתחות, התפקוד החברתי, הדיווחים מהבית ומהמסגרת החינוכית והאופן שבו הילדה מתמודדת עם העולם החברתי לאורך השנים.
בשל המאפיינים הייחודיים של אוטיזם אצל בנות, חשוב שהאבחון יתבצע על ידי איש מקצוע המכיר את הביטויים העדינים יותר של הספקטרום האוטיסטי ויודע לזהות גם מצבים שבהם הקשיים מוסתרים מאחורי הסתגלות חברתית מרשימה לכאורה.